על סוסים ואנשים

רכיבה טיפולית – תרפיה מושלמת על גב הסוס

רכיבה על סוסים היא ספורט מעניין, מאתגר ורב פנים.   רכיבה רומנטית, רכיבה טיפולית, סוסים
בנוסף לסוגים השונים של רכיבה תחרותית, יש ענף
שלם של רכיבה טיפולית, המשפר את איכות החיים
של נכים ומוגבלים, המוצאים בפעילות הרכיבה
ובקרבה לסוסים מרפא, טיפול, מפלט ופינה חמה.

ההיסטוריה של הרכיבה הטיפולית מתחילה כבר ביוון העתיקה 

ההיסטוריה המתועדת של הרכיבה הטיפולית החלה כבר
בתקופת יוון העתיקה. היפוקרטס, הנחשב כאבי הרפואה, היה
מהראשונים שכתבו על האפשרות לעשות ברכיבה על סוסים
שימוש טיפולי. במאה ה-20 התגלתה הרכיבה הטיפולית מחדש ככלי טיפולי יעיל, כאשר באנגליה
הוחל להשתמש בשיטה זו לטיפול בנפגעים ממלחמת העולם ה- 1.

את החשיפה המשמעותית ביותר קיבלה הרכיבה הטיפולית בשנות ה- 50', לאחר המשחקים
האולימפיים בשנת 1952 שנערכו בפינלנד. באותה אולימפיאדה, השתתפה בתחרות רכיבת הדרסאז'
בחורה בשם ליז הרטל מדנמרק, שהייתה פגועת פוליו. כנגד כל הסיכויים, הצליחה ליז הרטל לגרוף
את מדליית הכסף בגרנד פרי של הדרסאז'.

החשיפה האדירה שהעניקה התקשורת ל"פלא" של הרטל העלתה את הרכיבה הטיפולית לקדמת
התודעה העולמית, באירופה ובארה"ב הוקמו מרכזים טיפוליים, ותחום ה"היפותרפיה"- פיזיותרפיה
על גב הסוס, בא לעולם. בהמשך, בשנות ה-70' של המאה ה- 20, החלו הפיזיותרפיסטים לפתח
טיפולים שנעזרו בתנועת הסוס לצורכי ריפוי.

הרכיבה הטיפולית מיועדת לשפר את התנועתיות אצל נכים ומוגבלים

הרכיבה הטיפולית מסייעת לאנשים מוגבלים ונכים – פיזית ומנטלית, לשפר את התפקוד הפיזי
והמנטלי, ובעקיפין, להעלות את הביטחון העצמי ואת ההערכה העצמית.
הטיפול בסוס משלב יציבה, אחריות, מחויבות, הנאה ומשוב מיידי .

הרכיבה על גב הסוס, לצד האחריות והעבודה הקשה הכרוכות בטיפול בו, הן אבני יסוד באפקט
התרפויטי של הקשר בין האדם המוגבל והסוס.
לסוס, כבעל חיים, מספר יתרונות המקנים לו את היכולת המופלאה לסייע לאנשים בלי מוגבלויות:

כחיה בעלת חשיבה עצמאית, נחשב הסוס ל"מטפל הוליסטי", כלומר: הקשר הפיזי הנוצר
בעת הרכיבה בינו לבין האדם המוגבל, משפיע על מכלול התנהגויות, בהן: יציבות ושליטה
בתנועה ובגוף, קואורדינציה, איזון התנועה ועוד.
הסוס הוא חיה רב-חושית, המחדדת את חושיו של המטופל, ועקב כך משפרת את יכולתו
להגיב על צלילים, מגע וגירויים אחרים בסביבתו. השיפור בריכוז ובעירנות מובילה לשיפור
ביכולותיו של המטופל לבצע את המטלות הכרוכות בעבודה עם הסוס
הרכיבה הטיפולית מתבצעת בסביבה פתוחה, שלא נתפסת על ידי המטופל כ"סביבה טיפולית",
אלא ככיף, הנאה, עניין ואתגר. על ידי כך נמנעת מהמטופל תחושת האיום הכרוך לעיתים
בשיטות תרפויטיות אחרות, והוא מגיב למצבים שונים מתוך תחושת משחק וחוויה חיובית
היתרון הרביעי והמשמעותי ביותר היא התנועה של הסוס, שהיא תלת מימדית, והיא תורמת
ליציבה של הרוכב. עצם הישיבה על גב הסוס מחייבת מצד המטופל מאמץ לשמירה על איזון
ויציבות, תוך הפעלת קבוצות גדולות של שרירים להשגת יציבות זו.
זאת ועוד. התנועתיות הקצבית של הסוס, וחום גופו, מסייעים לשיפור עוויתות ותורמים רבות
להרגעת השרירים של המטופל בעת הרכיבה, גם ברכיבה פסיבית לחלוטין.
כל אלה ועוד הופכים את הסוס לכלי טיפולי מצוין, שקנה לו אחיזה בתחום ההולך ומתרחב של טיפול באמצעות קשר עם בעלי חיים, הן לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות, והן לאנשים בעלי בעיות מנטליות.

על פי מאמר של אבישי קמינר, מתוך אתרwww.petnet.co.il